החיים שלנו הם כמו ריצת מרתון. אנחנו רצים לכל מקום כל הזמן. אפילו בשישי רובנו רצים לפחות בתחילת היום. מזל שיש את יום שבת שאפשר לנוח טיפה. אבל זה לא מספיק. לכן, כדאי לקבוע כל יום זמן לעצמך. אפילו חצי שעה. אני משתדל לעשות הפסקה כזאת כל יום. אפילו בימים שאני מסיים לצלם בסביבות עשר בערב ולפני שאני עובר על מיילים והודעות שהצטברו, אני רגע נכנס לבית קפה (בקרוב אמן), מזמין קפה ונהנה מההמולה של בית הקפה ומהאנשים מסביב (יש לי את הנטייה להסתכל על אנשים ולחשוב איך הייתי מצלם אותם) זו חצי שעה קסומה שמנקה את הראש.